עושים סדר בטחינה

לפני כמה ימים התפרסם בערוצי התקשורת תחקיר כלבוטק מטלטל בנוגע לטחינה הגולמית. מסתבר, שאם חשבנו שטחינה הוא מוצר תמים שחובה עלינו לצרוך ממנו,להאכיל את בני המשפחה והרגשנו מאוד בריאים כשעשינו זאת,טעינו.

עצוב עד כמה להיכן השקר ותאוות הבצע של תעשיית המזון מחלחלת ולפני שנפרט את מסקנות התחקיר ,נעשה מעט סדר במושג טחינה.

ערכים תזונתיים של טחינה מול טחינה מלאה
מבחינה תזונתית, באופן כללי, טחינה היא נפלאה ובריאה ביותר, אבל, אם כבר טחינה, אז עדיף לצרוך טחינה משומשום מלא.

מעבר לשיעור הגבוה של סיבים תזונתיים החיוניים לתהליך

העיכול ונמצאים רק בזרעים שלא קולפו, היא מכילה שיעור גבוה במיוחד של מינרלים.

בעוד שבטחינה גולמית רגילה יש 130 מ"ג סידן ל100 גרם שזה שיעור מרשים כשלעצמו ,שיעור הסדין בטחינה מלאה גולמית הוא 1100 מ"ג (פי 9 !) אין שום מאכל מהצומח או מהחי ששיעור הסידן בו הוא כה גבוה!

לטחינה המלאה יש גם יתרון בשיעור הברזל 15 מ"ג ל100 גרם במקום 3.5 מ"ג בטחינה גולמית רגילה. מבחינת החלבון,השומן והקלוריות-הן הטחינה המלאה והן הרגילה מכילות ערכים דומים כ20% חלבון,50% שומן וכ600 קלוריות ל100גרם.

אם כך, באופן כללי מומלץ להעדיף את הטחינה המלאה על פני הטחינה הרגילה.

את הסיכום הקצר של תחקיר כלבוטק מאילו טחינות צריך להיזהר, אילו חברות מוסיפות חומרים רעילים, ואילו טחינות אמינות בכל זאת יש על המדפים, העתקנו באופן ישיר,כפי שאנו קיבלנו והעברנו, ממי שטרחו לסכם בעבור הציבור.

ממליצים לזכור או לגזור ולשמור!!!

סיכום תחקיר כלבוטק:
1. עולם הטחינות מתחלק ל-2, טחינה משומשום רגיל, וטחינה משומשום מלא. כל אחד יודע שטחינה משומשום מלא, (כלומר שומשום עם הקליפה) נחשבת בריאה יותר בעלת ערכים תזונתיים גבוהים במיוחד.
הבעיה מתחילה בכך שהמכונות הישנות לייצור הטחינה מתוכננות להפריד בין הגרגר לקליפה. באותן מכונות עובר גם השומשום המלא! כלומר מלכתחילה הטחינה לא תהיה מלאה. בשביל שהיא בכל זאת תהיה מלאה היצרן צריך להוסיף את הקליפה בעצמו אחרי ההפרדה שמתבצעת במכונות. ושימו לב, זוהי עבירה על התקן הראשון - לפיו לטחינה אסור להוסיף כלום חוץ ממלח ומים. תקן נוסף שמופר כמעט בכל הטחינות הוא הוספה של צבעי מאכל, חומרי הלבנה ועוד. בקטנה אתם אומרים? תמשיכו לקרוא, זו רק ההתחלה.

2. החומר האסור שבלט במיוחד היה: טיטניום אוקסיד. מדובר בחומר הלבנה ומתכת מזיקה, (בגרמניה אסרו על הוספתו למזון). אמנם אין הוכחה שהוא מסרטן בני אדם אבל לפני שאתם נושמים לרווחה יש הוכחות רבות שהחומר מסרטן חיות מעבדה. הטחינות שמכילות את הרעל המדובר: טחינה זהב משומשום אתיופי, וטחינה "הר ברכה".

3. הטחינות שמצהירות על ערכים תזונתיים גבוהים על האריזה אבל רחוקות שנות אור מהמציאות:
טחינה "בארכה" עם ערכים נמוכים של כ50% פחות ממה שהובטח על האריזה, טחינה "שופרסל" (שגם היא של בארכה): כמעט 50% פחות סידן וללא ברזל כלל. טחינה "אל-ארז": עומדים בהבטחת הסידן, אך זו טחינה ללא ברזל כלל. טחינת "הנסיך" עם כמות קטנה של ברזל.

בגזרת הטחינות המלאות: טחינה "אמארה" מונבטת - מבטיחה ומקיימת ערכים גבוהים למדי של סידן אך מאכזבת בכמות הברזל המועטה.
וטחינה "הרדוף" שמבטיחה 10.5 מ"ג ברזל ומקיימת רק 5.5 מ"ג.

אז מה כן לאכול אתם שואלים?
קבלו את שלושת הטחינות האמינות והבריאות ביותר:

טחינת "המותג" של רמי לוי, יצרן: "הנסיך"
מבטיחים 400 מ"ג של סידן מקיימים 628 מ"ג.
ברזל מבטיחים 9.6 מ"ג מקיימים - 9.2 מ"ג

טחינה "אחוה"
מבטיחה 854 מ"ג מקיימת 850 מ"ג
ברזל מבטיחה 6.4 מ"ג, מקיימת 9 מ"ג!

והדובדבן שבקצפת:
טחינת "אל ארז"
מבטיחה 878 מ"ג, מקיימת 1020 מ"ג.
ברזל מבטיחה 7 מ"ג. ומקיימת.

אל תוותרו על הטחינה! מי שמעדיף לא לקנות יכול תמיד לטחון בבית גרגירי שומשום עם הקליפה.